"זוויות" הוא מיזם טכנולוגי פדגוגי שמטרתו לסייע לבתי הספר ליישם הלכה למעשה דרכי הוראה והערכה חדשניות. מטרת-העל של מודל ההערכה של זוויות היא לאפשר למידה מותאמת ומקדמת לכל תלמיד/ה.  

​

​

​התהליך/ים החינוכיים המתקיימים ביוזמה (מה היוזמה בעצם?)

​

היוזמה פועלת בשני מישורים, שמטרתם לסייע לצוות בית הספר ליישם תהליך שינוי הדרגתי של דרכי ההערכה וההוראה:  

הכשרת הצוות: רתימת הצוות לתהליך הדרגתי של יצירה, פיתוח וחשיבה, הנחוצים להובלת שינוי בר-קיימא  בגישת ההערכה וההוראה וזאת בהתאם ליכולות וסדירויות ביה"ס. 

​

התנסות בתהליך פיתוח הכישורים: במהלך ההשתלמות, מבצעים עם הצוות החינוכי תהליך של הגדרת המיומנויות בהן בית הספר מעוניין להתמקד בהתאם לחזונו. אפיון זה מתחלק למספר מרכיבים: 

​

• הקריטריונים (למשל יכולות בינאישיות)

• המרכיבים של כל קריטריון (למשל היכולת להקשיב, היכולת לעבוד בצוות, היכולת לנהל דיון)

• תכני הוראה (איך מלמדים כל מרכיב ואיך מביאים את התלמידים לתרגל אותו)

• הערכה (באיזה שלב ואופן מעריכים את יכולותיהם של התלמידים)

​​

• שני תהליכים אלו מתרחשים באמצעות כלים פיזיים ודיגיטליים המאפשרים יישום של חמישה אופני הערכה המשולבים זה בזה ומשלימים זה את זה.

​

​

צורך מרכזי בו מטפלת היוזמה 
 

הטמעת צורת הוראה והערכה חדשנית והוליסטית, המאפשרת למורים מבט רב-מימדי על כל תלמיד ותלמידה.

​

​

ייחודיות/חדשנות היוזמה

 

​

תהליכי ההערכה החדשניים העומדים במרכז מיזם "זוויות", הופכים את ההערכה עצמה לכלי לקידום התלמיד, תוך הגדלת המעורבות והמוטיבציה של התלמיד ללמידה ושיפור מתמידים.
מערכות החינוך המתקדמות בעולם מנסות ליישם שינויים מרחיקי לכת באופני ההוראה, הלמידה וההערכה כך שיתאימו לאתגרי המאה ה21. 
בפועל, ניכר קושי נרחב בעולם ובישראל ביישום שינויים אלה ודרכי ההערכה המקובלות הן עדיין ברובן הדרכים המסורתיות (ציונים, מבחנים, הערכות אחידות וכד') ומערך הפיקוח מחייב עמידה ביעדיהן. דרכים אלה, אינן מביאות לידי ביטוי את רצונו של הילד ותחומי העניין שלו, אינן מאפשרות את הערכת ההתקדמות שהושגה והמאמצים שהושקעו, ואינן מאפשרות לילד לפתח את יכולותיו באמצעות דרך ביטוי הייחודיות לו. בהעדר מספיק אפשרויות בחירה, דרכי ביטוי ומעורבות לתלמידים בתהליך הלמידה וההערכה גוברת תחושת התסכול, הניכור והמתח שבאים לידי ביטוי בחוסר מוטיבציה, שעמום ועליה דרמטית באלימות. יוזמת "זוויות" מספקת תכנית הערכה הוליסטית חדשנית, המשלבת את התלמידים והמורים כאחד בתהליכי ההערכה ומאפשרת מבט- רב מימדי ומקדם על התלמיד.

​

​

הנחות יסוד העומדות בבסיס היוזמה

​

• המיקוד בהישגים אינו מביא לידי ביטוי את ההשקעה והתהליך שעובר התלמיד ואינה מסייעת לו בגיבוש דרכים להתקדמות ושיפור. 

• יש לשלב הערכה עצמית ולאפשר לתלמידים לתקן תוך כדי למידה את הישגיהם.

• יש לאפשר לילדים לקחת חלק בעיצוב תוכנית הלמידה, סגנונות הלמידה ולאפשר ביטוי רחב הרבה יותר של הידע והיכולות של כל ילד/ה.

• העומס שנוצר בזמן כתיבת ההערכות אינו סביר. הצוות החינוכי כולו משקיע זמן רב בתהליך ההערכה התקופתית. יש למקד את נושאי ההערכה ולאפשר לגורמים נוספים לתרום לתהליך ההערכה (התלמיד, המחנכת, המורים המקצועיים, צוות השילוב, ההוראה המתקנת וכד..)

• הערכה תפקודית רב-מימדית (הוליסטית)  – בכדי להתאים את תנאי הלמידה ולצרכיו של הילד יש לשקול את מצבו ורמת תפקודו באופן נרחב ורב-מימדי. על הצוות להתייחס למצבו החברתי והרגשי וליכולותיו האקדמיות. 

• הערכה מבוססת הקשבה/תצפית – יש לאפשר לילדים להתנסות, ליצור, לעבוד בצוות. כחלק מההתנסות יעריכו הילדים את יכולותיהם ותחושותיהם והמורה יעריך את רמת התפקוד.

​

​

קהל יעד

​

תלמידי בית- ספר, כיתות א'-י"ב

​

​

מודלים פדגוגיים-חינוכיים עליהם נשענת היוזמה

​

5 דרכי הערכה שונות נחקרו ושולבו בתפיסה הפדגוגית של היוזמה:

​

• הערכה הוליסטית

• הערכה תהליכית

• הערכה שיתופית

• הערכה עצמית

• הערכת האקלים הרגשי-חברתי

​​

​

ממצאים עיקריים בתהליך החקר והלמידה של הקהילה

​

נחיצות התפקיד של המורה כמעביר ידע מצטמצם ותפקידו כמדריך, מלווה, ומכוון את תהליך רכישת המיומנויות הערכים ודרכי הלמידה מתעצם. 
תהליך הערכה רב-מימדי חייב לשלב תשובה לשאלה איזה ידע, כישורים, ערכים וגישות צריכים תלמידים של היום על מנת להצליח ולעצב את עולמם?
תהליך הערכה רב-מימדי יכול לסייע למערכות החינוך לפתח את אותם כישורים, ערכים ויכולות נדרשים באופן אפקטיבי המקדם את התלמידים.
על מנת לאפשר למודל ההערכה החדשני הטמעה מיטבית, יש לתת

​

מענה לחמישה אתגרים מרכזיים: 

​

• האתגר הראשון הוא בשינוי הרגלים, דפוסי פעילות ועומס.

• האתגר השני, הוא בפיתוח תחושת מסוגלות לביצוע השינוי בהוראה בקרב הצוות.

• האתגר השלישי, הוא בפיתוח שיח מקצועי ואחיד בקרב חברי הצוות. האתגר הרביעי נוגע לשילוב סדירויות חדשות בביה"ס, המאפשר תצפית תפקודית, דיון חדש בישיבה פדגוגית .

• האתגר החמישי נוגע לרתימת הצוות לאפיון, פיתוח והטמעת דרכי הערכה חדשות.